מי שפיר

סל הבריאות מממן את הבדיקה בהתאם לגיל האישה או להתוויה רפואית שנקבעה על ידי רופא או יועץ גנטי. גם כשקיימת זכאות מלאה, הרופא שמבצע את הדיקור נקבע בדרך כלל על ידי בית החולים, בלי אפשרות לבחור מומחה מסוים.

מי שאינה עומדת בקריטריונים של סל הבריאות עדיין יכולה לגשת לבדיקה, בדרך כלל בהשתתפות עצמית מסוימת דרך השב״ן. גם כאן, המסלול לרוב עובר דרך רשימת ספקים שנקבעה מראש, לא בבחירה חופשית.

כאן נמצא הערך המרכזי של ביטוח הבריאות הפרטי בנושא הזה. בחלק מהפוליסות ניתן לבחור באופן עצמאי את הרופא שיבצע את הדיקור, ללא תלות ברשימת הספקים של הקופה, ולקבל החזר על העלות בהתאם לתנאי הפוליסה.

ההחזר עשוי לכלול את שכר המומחה, ולעיתים גם חלק מעלות הבדיקה עצמה, בכפוף לתקרה ולתנאים שנקבעו בפוליסה.

לעיתים הקופה משתתפת בעלות המכון או המעבדה, אך שכר הרופא הפרטי שביצע את הדיקור אינו מכוסה על ידה ונשאר במלואו על חשבון המבוטחת. זו בדיוק הנקודה שבה כיסוי פרטי מתאים עשוי לעשות הבדל.

בפוליסות פרטיות רבות, הכיסוי לבדיקות היריון אבחנתיות נכלל בתקציב אחד המשותף לכמה בדיקות באותו היריון, כמו NIPT או סקירת מערכות. הוצאה על בדיקת מי שפיר יכולה לצמצם את מה שנשאר לבדיקות האחרות באותה פוליסה.

לכן כדאי לבדוק את התקציב הכולל ואת מה שכבר נוצל ממנו, ולא להתייחס לכל בדיקה בנפרד.

בביטוח הפרטי תקופת האכשרה לבדיקות היריון עשויה להגיע לשנה ואף יותר, בהתאם לפוליסה. ההצטרפות עשויה להיות כפופה לשאלון בריאות, לחיתום ולתנאי חברת הביטוח.

אם כבר קיימת הפניה או המלצה רפואית לבדיקה לפני ההצטרפות לפוליסה, החברה עשויה להתייחס לכך כמצב קודם ולא לכלול אותו בכיסוי.